מה זה צ'אקרת מקלעת השמש, ולמה הבטן מתכווצת כשקשה להגיד לא?

זמן קריאה: 4 דקות

אתם מכירים את התחושה הזו בבטן לפני שיחה קשה? הקשר הזה באמצע, מתחת לצלעות, כשאתם צריכים להגיד "לא", לבקש משהו שמגיע לכם או לעמוד מול מישהו שמבקר אתכם. בעברית אומרים "יש לי פרפרים בבטן" ו"זה יושב לי על הבטן". הגוף יודע בדיוק איפה זה קורה. במסורת היוגית זה המקום של צ'אקרת מקלעת השמש.

אני גיא צורי, ואני מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה. במאמר הזה אני רוצה להסביר מה זו הצ'אקרה השלישית לפי המסורת, מה קורה באזור הזה בגוף מבחינה מדעית, ואיך עובדים איתה בפועל. בלי קסמים, בסדר?

מה זה צ'אקרת מקלעת השמש?

צ'אקרה בסנסקריט זה "גלגל". במודל המוכר יש שבע צ'אקרות לאורך עמוד השדרה, ומקלעת השמש היא השלישית. השם שלה בסנסקריט הוא מניפורה (Manipura).

• מיקום: אזור הקיבה, מרכז הבטן.
• יסוד: אש.
• צבע: צהוב.
• צליל: רָם (RAM).
• תחום: כוח אישי, רצון, אמונה עצמית ויכולת עשייה.

היא שייכת לשלוש הצ'אקרות התחתונות, אלה שעוסקות בגוף, בחומר ובפעולה בעולם. אם צ'אקרת הבסיס שואלת "האם אני בטוח?", מקלעת השמש שואלת "האם אני יכול? האם מותר לי לרצות?"

הערה של דיוק: הצבעים של הצ'אקרות, כולל הצהוב, הם תוספת מערבית מהמאה ה-20. גם הקישור בין צ'אקרות לאיברים ולבלוטות הוא מודל עבודה מודרני, לא אמת עתיקה. זה לא הופך את המפה לפחות שימושית. זה פשוט טוב לדעת מאיפה היא באה.

איך מרגישה צ'אקרת מקלעת שמש לא מאוזנת?

יש מודל שמחבר כל צ'אקרה לשלב התפתחות בילדות. מקלעת השמש מקבילה לגיל שבין שנה וחצי לשלוש-ארבע, בדיוק התקופה של "השנתיים הנוראיות", כשהילד מגלה שיש לו רצון משלו ומתחיל להגיד "לא". לפי המודל, כשבתקופה הזו יש הרבה שליטה, ביקורת או ביוש, נוצר פצע סביב הערך העצמי. המודל רואה בבושה את אחת החסימות העמוקות ביותר באזור הזה.

ולפי אותו מודל, חוסר איזון יכול להיראות בשני כיוונים הפוכים:

• עודף: צורך לשלוט, לדחוף, לנצח בכל ויכוח. פיצוי יתר על תחושה פנימית של חוסר ערך.
• חוסר: קושי להחליט, לוותר מראש, להתנצל הרבה, לא להרגיש שמותר לכם לתפוס מקום.

תראו, אף אחד מאיתנו לא "מאוזן" כל הזמן. זה בסדר לזהות את עצמכם בשני הצדדים, תלוי ביום ובמצב. המטרה היא לא לאבחן את עצמכם, אלא להתחיל לשים לב.

מה קורה בבטן מבחינה מדעית?

וכאן זה נהיה ממש ממש מעניין. בדפנות מערכת העיכול יושבת מערכת עצבים שלמה, המערכת האנטרית, עם כ-500 מיליון נוירונים. זה בערך פי חמישה מחוט השדרה. היא יכולה לנהל את המעי גם בלי הוראות מהמוח, ויותר מ-90 אחוז מהסרוטונין בגוף נמצא במעי. מכאן הכינוי "המוח השני".

במסורת הרוחנית קראו לקיבה "כבשן סולארי", מקום של אש ועיבוד. וזה מתיישב יפה עם היסוד של הצ'אקרה השלישית: אש שמעכלת, לא רק אוכל, אלא גם חוויות.

גם הקשר בין רגש לבטן נבדק. כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת תיאר החוקר הנס סלייה איך לחץ מתמשך משפיע על הגוף, כולל כיבים בקיבה. מאוחר יותר התברר שלחיידק יש תפקיד גדול בכיבים, אז הסיפור מורכב יותר. ובמחקר פיני שבו אנשים סימנו על צללית של גוף איפה הם מרגישים רגשות, כל רגש קיבל מפה משלו. זו מפה של תחושה ולא של איברים, אבל היא מראה דבר אחד בבירור: אנחנו מרגישים רגשות במקומות מסוימים בגוף.

וזה לא רק הודו. אצל אפלטון, השכל יושב בראש, הרגש וכוח הרצון בחזה, והתשוקה בבטן. ביפנית יש ביטוי שאומר, מילולית, "הבטן עומדת", והפירוש שלו הוא לכעוס. שפות ותרבויות שונות לגמרי הגיעו לאותה תובנה פשוטה: מה שקורה לנו בפנים מורגש באמצע הגוף. כשאתם שמים לב לבטן, אתם בעצם מקשיבים למקום שבו הרבה מהרגשות שלנו נרשמים קודם.

מה הקשר בין הסרעפת למקלעת השמש?

מקלעת השמש יושבת ממש מתחת לסרעפת, השריר הגדול של הנשימה. וילהלם רייך, שתיאר "טבעות שריון" בגוף, ראה בטבעת של הסרעפת ומקלעת השמש חסימה מרכזית. כשאנחנו מפחדים או נלחצים, אחד הדברים הראשונים שקורים הוא שהבטן מתכווצת והנשימה עולה לחזה.

כלומר, "צ'אקרה חסומה" בשפה של הגוף יכולה להיראות פשוט כמו בטן שלא משחררת ונשימה שלא יורדת למטה. וזה משהו שאפשר לעבוד איתו ישירות.

נסו לשים לב לזה ביום רגיל. ברגע שמישהו מעיר לכם בעבודה, או כשאתם צריכים להגיד משהו לא נעים, בדקו: הבטן שלכם משוחררת או מכווצת? הנשימה בבטן או רק בחזה? אין פה תשובה נכונה או לא נכונה. עצם השאלה כבר מחזירה אתכם לגוף, ומשם יותר קל לבחור איך להגיב.

איך עובדים עם צ'אקרת מקלעת השמש בפועל?

הנה תרגול קצר של כחמש דקות. אפשר בישיבה או בשכיבה:

1. יד על הבטן: הניחו יד אחת על מרכז הבטן, מעל הטבור. רק שימו לב: היא זזה עם הנשימה, או שהבטן קפואה?
2. נשימה למטה: שאפו מהאף ותנו לבטן להתרחב לתוך היד. אל תכריחו. לאט לאט, הנשימה לומדת לרדת.
3. נשיפה ארוכה: נשפו לאט, ארוך יותר מהשאיפה, ותנו לבטן להתרכך. נשיפה ארוכה היא אות רגיעה למערכת העצבים.
4. הצליל רָם: בנשיפה, אמרו "רָם" בקול נמוך ומתמשך, והרגישו את הרטט בבטן. חמש עד שבע פעמים.
5. החלטה אחת קטנה: בסוף, שאלו את עצמכם: מה דבר אחד קטן שאני רוצה היום? ותגידו אותו בקול. זה האימון של הרצון.

אם עולה אי נוחות או שהמחשבות בורחות, זה בסדר גמור. זה חלק מהתהליך. וכמו בכל דבר שקשור לגוף, מה שעושה את ההבדל הוא התמדה, כמה דקות ביום, ולא תרגול אחד דרמטי. אני מזמין אתכם לנסות את זה מחר בבוקר, לפני שהיום מתחיל.

זה כלי לוויסות ולמודעות, לא תחליף לטיפול רפואי. אם יש לכם כאבי בטן, בעיות עיכול או קושי רגשי מתמשך, כדאי להתייעץ עם רופא או עם איש מקצוע.