זמן קריאה: 5 דקות
תעשו רגע ניסוי קטן. בלי לשנות כלום, שימו לב איך אתם נושמים עכשיו. דרך האף או דרך הפה? מהר או לאט? הנשימה זזה בעיקר בחזה, או גם בבטן? רוב האנשים שאני שואל לא יודעים לענות, כי הנשימה פשוט קורית. היא קורית כשאנחנו מול המחשב, בפקק, בשיחה מלחיצה. ודווקא בגלל שהיא אוטומטית, היא יכולה להיתקע בהרגל לא טוב בלי ששמנו לב.
אני גיא צורי, ואני מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה. ואחד הדברים הראשונים שאני מראה לאנשים הוא לא טכניקה מסובכת, אלא משהו הרבה יותר פשוט: לסגור את הפה, לנשום דרך האף, ולנשום קצת פחות. בואו נבין למה.
מה זה נשימת יתר?
נשימת יתר זה כשאנחנו נושמים יותר אוויר ממה שהגוף באמת צריך באותו רגע. זה לא חייב להיות התקף דרמטי של התנשפות. לרוב זה שקט ועדין: קצת מהר מדי, קצת דרך הפה, קצת מהחזה, כל היום.
במנוחה, דפוס נשימה בריא הוא בערך 12 נשימות בדקה. אבל הרבה אנשים נושמים במנוחה 15 עד 18 נשימות בדקה. זה לא נשמע הרבה, אבל זה קורה כל דקה, כל שעה, כל יום. והגוף מרגיש את זה.
רגע, איך יכול להיות שיותר אוויר זה פחות טוב?
זה החלק שהכי מפתיע אנשים, בסדר? אנחנו רגילים לחשוב ש"יותר אוויר" זה תמיד טוב. אבל כשנושמים יותר מדי, אנחנו גם נושפים יותר מדי, ונפטרים מיותר מדי פחמן דו-חמצני (CO2).
ופחמן דו-חמצני הוא לא סתם פסולת. הוא חלק חשוב מהמנגנון שגורם לחמצן להשתחרר מהדם אל התאים. כשיש מעט מדי ממנו, החמצן נשאר "דבוק" לדם ופחות ממנו מגיע למוח ולרקמות. כלומר, נושמים יותר, ומקבלים בפועל פחות.
ומוח שלא מקבל מספיק חמצן נעשה מעורר מדי. קשה יותר להתרכז, ויותר קל להיכנס לחרדה. ולכן לא מפתיע שאצל הרבה אנשים חרדתיים רואים נשימת יתר ורמות נמוכות של פחמן דו-חמצני, ושאימון לנשום לאט יותר מביא להם הקלה. כשהנשימה מוגזמת באמת, אפשר גם להרגיש עקצוצים או סחרחורת. זו בעצם הדרך של הגוף להגיד: רגע, יותר מדי.
למה דווקא האף?
תראו, האף הוא לא סתם פתח. הוא חלק מהותי ממערכת הנשימה, ויש לו כמה תפקידים שהפה פשוט לא יודע לעשות:
- הוא מאט אתכם. לנחיריים יש התנגדות גבוהה יותר לזרימת האוויר, וזה מאריך באופן טבעי את הנשיפה. ונשיפה ארוכה היא בדיוק מה שמאותת לגוף להירגע.
- הוא ממלא את הריאות טוב יותר. נשימה דרך האף עוזרת לנפח את הריאות בצורה מלאה ולהעביר חמצן בצורה טובה יותר.
- הוא מחמם את האוויר. האוויר שנכנס מגיע לריאות בטמפרטורה נוחה יותר לגוף.
- הוא מייצר תחמוצת חנקן. זו מולקולה שעוזרת להרפות שרירים חלקים ולהרחיב כלי דם.
ויש עוד ממצא שאני אוהב: מחקרים מצאו שכשלומדים תוך נשימה דרך האף, ההיפוקמפוס, אזור במוח שקשור לזיכרון, פעיל יותר, והזיכרון טוב יותר לעומת נשימה דרך הפה. זה לא אומר שנשימת אף תהפוך אתכם לגאונים, אבל זה מראה כמה הנשימה מחוברת לכל מה שקורה בראש.
איך יודעים אם אני נושם יותר מדי?
יש כמה סימנים פשוטים שאפשר לשים לב אליהם ביומיום. אם אתם מוצאים את עצמכם עם פה פתוח כשאתם מרוכזים במסך. אם אתם מתעוררים עם פה יבש. אם הכתפיים והחזה עולים בכל נשימה, והבטן כמעט לא זזה. אם אתם מפהקים ונאנחים המון לאורך היום.
ורגע על האנחות: זה בסדר לגמרי להיאנח. אנחנו נאנחים אוטומטית בערך כל כמה דקות, וזה מנגנון חשוב שפותח את הריאות. השאלה היא לא אם נאנחים, אלא איך נראית הנשימה הרגילה שבין האנחות.
יש גם מבחן קטן שאפשר לעשות בבית, ולא צריך בשבילו שום ציוד. הוא בודק כמה הגוף שלכם סובל פחמן דו-חמצני. ושימו לב, זה לא מבחן של עצירת נשימה ולא תחרות.
- נושמים רגיל. 4 עד 5 נשימות רגילות, בלי להתאמץ.
- שאיפה מלאה דרך האף. שאיפה אחת עמוקה ומלאה.
- נשיפה הכי איטית שאפשר. נושפים לאט לאט לאט עד שהריאות ריקות, ומודדים כמה זמן זה לקח.
- רושמים ולא שופטים. המספר הוא נקודת התחלה בשבילכם, לא ציון. אפשר לחזור על זה אחרי כמה שבועות של תרגול ולראות אם משהו השתנה.
איך מתחילים לנשום דרך האף?
אני מזמין אתכם להתחיל ממש ממש בקטן. לא צריך לשנות את כל הנשימה ביום אחד. זה תרגול שעובד דרך התמדה, לא דרך מאמץ.
- תפסו את עצמכם. כמה פעמים ביום, למשל כשאתם מחכים לקפה או עוצרים ברמזור, שימו לב: הפה סגור? אם לא, סגרו אותו בעדינות.
- נשימה שקטה. נסו לנשום כך שמישהו שיושב לידכם לא ישמע את הנשימה. שקט מאוד, רך מאוד.
- הפסקה קטנה. אחרי הנשיפה, חכו שנייה או שתיים לפני השאיפה הבאה. לא לעצור בכוח, רק לתת לגוף לבקש את השאיפה בעצמו.
- הנשיפה קצת יותר ארוכה. שאיפה רגילה דרך האף, ונשיפה דרך האף שנמשכת קצת יותר. ככה חמש דקות, פעם או פעמיים ביום.
- שימו לב לתחושה. בהתחלה זה יכול להרגיש כמו "חסר לי קצת אוויר". תחושה קלה כזו היא בסדר. אם זה הופך ללחץ או לבהלה, פשוט חוזרים לנשום רגיל.
וזה בסדר שתשכחו. כולם שוכחים. אחרי כמה דקות אתם תגלו שהפה שוב פתוח והנשימה שוב מהירה. זה לא כישלון. ההרגל הישן נבנה שנים, והחדש נבנה לאט, בכל פעם שאתם שמים לב וחוזרים.
ומה אם האף שלי סתום?
זה קורה, ולא צריך להילחם בזה. אם האף סתום בגלל צינון או אלרגיה, נושמים איך שנוח, ומחכים שזה יעבור. ואם האף סתום כמעט כל הזמן, או שקשה לכם לנשום דרכו גם כשאתם בריאים, כדאי לבדוק את זה אצל רופא. לפעמים יש סיבה מבנית שאפשר לטפל בה, ושום תרגיל נשימה לא יחליף את זה.
ועוד דבר חשוב: אם אתם עושים ספורט מאומץ, מותר לנשום דרך הפה. הגוף צריך יותר אוויר במאמץ, וזה בדיוק המצב שבו נשימה מוגברת היא לא "יתר" אלא מה שצריך. המטרה היא לא לאסור על הפה, אלא שהנשימה במנוחה תהיה נשימה של מנוחה.
אז מה בעצם מקבלים מזה?
אני לא אבטיח לכם שנשימה דרך האף תפתור חרדה או תשנה לכם את החיים. מה שאני כן יכול להגיד זה שהנשימה היא אחת המערכות הבודדות בגוף שפועלות לבד, ובכל זאת אפשר לקחת עליהן שליטה. ודרכה אפשר להזיז את המצב של הגוף והראש, לאט לאט לאט.
במסורות הרוחניות מדברים על הנשימה כגשר בין הגוף לנפש. בעברית אפילו כתוב "וייפח באפיו נשמת חיים". ואתם לא צריכים להאמין לשום דבר בשביל לבדוק את זה. פשוט סגרו את הפה, תנשמו קצת פחות, ותראו מה הגוף שלכם מספר לכם.
זה כלי לוויסות ולרוגע, לא תחליף לטיפול רפואי. אם יש לכם קושי לנשום דרך האף, בעיה בנשימה, בעיה בלב או חרדה קשה, כדאי להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים לתרגל.
שאלות נפוצות
מה זה נשימת יתר?
נשימת יתר היא מצב שבו נושמים יותר אוויר ממה שהגוף צריך באותו רגע. במנוחה, דפוס בריא הוא בערך 12 נשימות בדקה, אבל הרבה אנשים נושמים 15 עד 18. זה מוריד את רמת הפחמן הדו-חמצני בדם ויכול להוביל לקושי להתרכז, לעקצוצים, לסחרחורת ולתחושת חרדה.
למה עדיף לנשום דרך האף ולא דרך הפה?
האף מאט את הנשימה ומאריך את הנשיפה באופן טבעי, עוזר למלא את הריאות טוב יותר, מחמם את האוויר ומייצר תחמוצת חנקן שמרחיבה כלי דם. נשימה דרך הפה במנוחה נוטה להיות מהירה ושטחית יותר.
האם נשימה דרך האף עוזרת לחרדה?
אצל הרבה אנשים חרדתיים רואים נשימת יתר ורמות נמוכות של פחמן דו-חמצני, ואימון לנשום לאט יותר מביא להם הקלה. נשימה איטית דרך האף היא כלי ויסות טוב, אבל היא לא תחליף לטיפול בחרדה קשה.
מותר לנשום דרך הפה בזמן ספורט?
כן. במאמץ הגוף צריך יותר אוויר, ונשימה מוגברת היא בדיוק מה שנדרש. ההמלצה לנשום דרך האף נוגעת בעיקר לנשימה במנוחה ולאורך היום.
מי זה גיא צורי?
גיא צורי מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה, ומסביר מושגים רוחניים דרך מה שקורה בגוף ובמערכת העצבים, בשפה פשוטה ומעשית.