זמן קריאה: 6 דקות
תראו, כולנו עושים את זה בלי לחשוב. מזמזמים במקלחת, ממהמים לתינוק כדי שיירדם, אומרים "מממ" אחרי ביס טוב. אף אחד לא לימד אותנו את זה. הגוף פשוט יודע שזה עושה לו טוב.
אני גיא צורי, מטפל מוסמך. אני מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה וצליל, ובמאמר הזה אני רוצה לחבר בין שתי שפות שמתארות את אותו דבר: השפה של המסורות העתיקות, והשפה של הפיזיולוגיה.
מה בעצם קורה כשמזמזמים?
כשאתם ממהמים, האוויר לא סתם יוצא החוצה. הוא רוטט. הרטט הזה עובר דרך חלל האף, הסינוסים, הגרון והחזה. אפשר להרגיש אותו ממש ממש: שימו יד על החזה או על הלחיים ותגידו "מממ" ארוך.
לרטט הזה יש שתי השפעות מעניינות. הוא משנה את מה שקורה באף ובסינוסים, והוא מדבר ישירות עם מערכת העצבים.
למה תחמוצת החנקן עולה פי 15?
הסינוסים שלנו הם מהיצרנים המרכזיים בגוף של מולקולה שנקראת תחמוצת חנקן (NO). חוקרים שיערו שהאוויר הרוטט של ההמהום יאוורר את הסינוסים טוב יותר, ובדקו את זה. התוצאה: בזמן המהום כמות ה-NO עלתה פי 15 בהשוואה לנשיפה שקטה.
למה זה משנה? תחמוצת חנקן מרחיבה כלי דם, משפרת את זרימת הדם ותומכת באספקת חמצן לתאים. היא מעורבת בתפקוד של המוח ושל מערכת החיסון, ויש לה גם תכונות נגד חיידקים, וירוסים ופטריות. במחקר משלים על אנשים עם נזלת אלרגית, המהום העלה את רמות ה-NO והפחית בעיות בסינוסים.
איך המהום מרגיע את מערכת העצבים?
כאן נכנס לתמונה עצב הוואגוס. זה עצב ארוך שיוצא מגזע המוח, עובר ליד האוזניים והגרון ויורד עד הלב והבטן. הוא חלק מהמערכת הפאראסימפתטית, החלק במערכת העצבים שאחראי על מנוחה, עיכול ושיקום.
הרטט של ההמהום כנראה מגרה את העצב הזה. וזה רואים גם במדדים: כשממהמים, הדופק יורד וה-HRV עולה. HRV הוא השונות בין פעימות הלב, ואחד המדדים הכי טובים לגמישות של מערכת העצבים.
חוקרים שבדקו שירת "אום" בסורק fMRI הלכו עוד צעד. ההשערה שלהם הייתה שהתחושה שמסביב לאוזניים עוברת דרך הענף של עצב הוואגוס שמגיע לאוזן, בדומה לטיפול בגירוי של עצב הוואגוס, ושזה ירגיע את המערכת הלימבית, המוח הרגשי. לפי מה שהם ראו, הממצאים מזכירים את מה שנרשם בטיפולים בגירוי הוואגוס, ולכן לדעתם שווה לבחון את "אום" גם בהקשר קליני.
למה "אום" מסתיים בהמהום?
זה החלק שאני הכי אוהב. אחד הצלילים המושרים ביותר בעולם, אום, מסתיים בהמהום ארוך ומתמשך. וגם הצלילים המסורתיים של הצ'אקרות, הביג'ות לָם, וָם, רָם, יָם, הָם ואום, הם כולם צלילים מהדהדים שנוצרים בתוך הגוף.
המסורת קראה לזה איזון. היום אפשר לתאר את אותו דבר גם בשפה של פיזיולוגיה: הצליל מרטיט את הגוף, מגרה את עצב הוואגוס ומרגיע את המוח הרגשי. אני לא חושב שצריך לבחור בין שתי השפות. הן מסתכלות על אותו דבר מזוויות שונות.
מה עוד המהום עושה לראש?
מעבר לרוגע, נמצאו להמהום עוד שתי השפעות פחות צפויות:
- מודעות גופנית. היכולת להרגיש מה קורה בתוך הגוף. בשפה מקצועית זה נקרא אינטרוצפציה.
- ריחוק מהמחשבות. היכולת להסתכל על מחשבה, רגש או תחושה בלי להיבלע בהם. בשפה מקצועית זה נקרא "דה-סנטרינג".
איך מתרגלים נשימת דבורה (בהראמארי)?
בהראמארי פראניאמה, "נשימת הדבורה", היא טכניקה עתיקה שבנויה בדיוק על העיקרון הזה: המהום תוך סגירה עדינה של האוזניים. מחקרים עליה הראו ירידה בלחץ הדם, בדופק ובחרדה.
- שבו בנוחות. גב זקוף אבל לא נוקשה, עיניים עצומות.
- סגרו את האוזניים. בעדינות, עם קצות האצבעות, בלי ללחוץ.
- שאפו דרך האף. שאיפה רגועה, לא צריך למלא עד הסוף.
- נשפו בהמהום. "מממ" ארוך ונמוך עד סוף הנשיפה. הרגישו איפה הרטט יושב.
חזרו על זה כמה דקות. אם עולות מחשבות באמצע, זה בסדר גמור. גם המוח שלי בורח, אני לא איזה בודהה. פשוט חוזרים לצליל.
זה כלי לוויסות ולרוגע, לא תחליף לטיפול רפואי. אם יש לכם בעיה רפואית, כדאי להתייעץ עם רופא.
שאלות נפוצות
האם המהום באמת מרגיע את מערכת העצבים?
כן. בזמן המהום הדופק יורד וה-HRV עולה, שני סימנים לכך שהמערכת הפאראסימפתטית פועלת. ההסבר המקובל הוא שהרטט מגרה את עצב הוואגוס.
כמה תחמוצת חנקן משתחררת בזמן המהום?
במחקר שבדק את זה, כמות תחמוצת החנקן באף עלתה פי 15 בזמן המהום, בהשוואה לנשיפה שקטה.
מה ההבדל בין המהום לשירת "אום"?
"אום" מסתיים בהמהום ארוך, כך שאותו מנגנון של רטט וגירוי עצב הוואגוס פועל גם בו. ההבדל הוא בעיקר בהקשר: "אום" הוא צליל מסורתי שמגיע עם כוונה ומשמעות רוחנית.
מה זה נשימת דבורה?
נשימת דבורה, בהראמארי פראניאמה, היא טכניקת נשימה עתיקה מהיוגה: נושפים בהמהום ארוך תוך סגירה עדינה של האוזניים באצבעות. מחקרים הראו שהיא מורידה לחץ דם, דופק וחרדה.
מי זה גיא צורי?
גיא צורי הוא מטפל מוסמך שמעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים. בעבודה שלו הוא מחבר בין חכמה עתיקה על צ'אקרות וגוף אנרגטי לבין מה שידוע היום על מערכת העצבים.
