מה זה נאדה יוגה, ואיך מקשיבים לצליל הפנימי?

צליל נשמעצליל פנימי

זמן קריאה: 5 דקות

בקצרה: נאדה יוגה היא היוגה של הצליל. מתחילים בצליל שנשמע באוזניים, כלי, קול או מנטרה, ולאט לאט מפנים את הקשב פנימה. הקשבה היא עוגן פשוט מאוד לראש, ולכן זו דרך טובה להתחיל לעשות מדיטציה גם למי שהמחשבות שלו לא מפסיקות.

תחשבו על הרגע שבו מישהו מכה בפעמון, והצליל הולך ונחלש, ונחלש, ואתם מוצאים את עצמכם מקשיבים לו עד הסוף. עד שאתם כבר לא בטוחים אם אתם עוד שומעים אותו או רק זוכרים אותו. ברגע הזה, לכמה שניות, הראש שקט. לא כי התאמצתם. פשוט כי היה לו משהו אחד להקשיב לו.

אני גיא צורי, ואני מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה. והרגע הזה, של הצליל שנעלם, הוא בעצם כל הרעיון של נאדה יוגה. בואו נפרק את זה לאט.

מה זה נאדה יוגה?

"נאדה" פירושו צליל, ונאדה יוגה היא היוגה של הצליל. המסורת ההודית מתארת את היקום כולו כצליל, כרטט. ולפי חיבור מוזיקלי הודי מהמאה ה-13, גם המילה עצמה מספרת סיפור: "נא" זה הנשימה, הפראנה, ו"דא" זו האש. הצליל נולד מהמפגש ביניהם, נמוך בגוף, באזור הטבור, ועולה משם לגרון ולפה.

אבל אתם לא חייבים לקבל את התמונה הקוסמית כדי ליהנות מהתרגול. בצד המעשי, נאדה יוגה היא פשוט אימון בהקשבה. מתחילים מצליל שאפשר לשמוע, ולאט לאט לאט מפנים את הקשב פנימה.

מה ההבדל בין צליל "מוכה" לצליל "בלתי מוכה"?

כל המסורת בנויה על הבחנה אחת. יש אהאטה נאדה, הצליל ה"מוכה": צליל שנוצר ממגע, מחיכוך, מאוויר שזז. קערה, תוף, הקול שלכם, מנטרה. את זה שומעים באוזניים.

ויש אנהאטה נאדה, הצליל ה"בלתי מוכה": צליל שלפי המסורת קיים כל הזמן, לא נוצר משום דבר, ונשמע רק בשקט של מדיטציה עמוקה. והנה פרט יפה: אנהאטה היא גם השם של צ'אקרת הלב. לפי המסורת זה לא במקרה, כי את הצליל הבלתי מוכה שומעים במרכז הלב.

הצליל הנשמע הוא הכלי. הצליל הפנימי הוא המטרה. כלומר, משתמשים בקערה, בקול או במנטרה כמו בסולם, ואז, בשלב מסוים, עוזבים את הסולם.

למה הקשבה לצליל מרגיעה את הראש?

יש בטקסטים של נאדה יוגה דימוי שאני ממש אוהב. התודעה מתוארת כמו צבי שקופץ לכל כיוון, והצליל הוא הפיתיון שלוכד אותו. וכשהתודעה נלכדת ברשת של הצליל, היא מוותרת על חוסר המנוחה שלה, ונרגעת כמו ציפור שכבר לא עפה מענף לענף.

ובשפה של הגוף? תראו, לראש קשה מאוד להפסיק לחשוב כשאומרים לו "תפסיק לחשוב". אבל קל לו הרבה יותר לעשות דבר אחד פשוט: להקשיב. צליל הוא עוגן שהגוף מבין מיד. הוא בא מבחוץ, הוא משתנה כל הזמן, והוא מזמין סקרנות. וכשהקשב עסוק בצליל, יש פחות מקום לטחינת המחשבות.

יש פה גם משהו מעניין על האוזן עצמה. כשאנחנו מרגישים בטוחים, שני שרירים קטנים באוזן התיכונה מכוונים אותה לתדרים של קול אנושי ומסננים רעשים נמוכים. במצב של איום זה משתנה, ואנחנו נעשים רגישים יותר לרעשים. כלומר, האופן שבו אנחנו שומעים קשור למצב של מערכת העצבים. הקשבה רכה ושקטה היא, במובן מסוים, תרגול של מצב בטוח.

ועוד דבר: הקשבה לא דורשת מכם לשבת בתנוחה מושלמת או להאמין במשהו. אפשר להקשיב לגשם על החלון, לרעש של מאוורר, לצליל של הקומקום שמתחיל לרתוח. כל צליל יכול להיות דלת. מה שהופך אותו לתרגול זה לא הצליל עצמו, אלא האיכות של הקשב שלכם: לשמוע אותו כאילו זו הפעם הראשונה, בלי למהר להגיד לעצמכם "אה, זה סתם מזגן".

מה זה ארבע הרמות של הצליל?

אחד הטקסטים של המסורת, הנאדה בינדו אופנישד, מחלק את הצליל לארבע רמות. אני מביא את זה כי זו מפה נחמדה לתרגול, לא כי צריך לזכור את השמות:

  • וייקהארי. הצליל הפיזי. מה שאתם אומרים ומה שאתם שומעים.
  • מדהיאמה. הצליל המנטלי. כמו מנטרה שאתם אומרים בלב, בלי קול.
  • פאשיאנטי. צליל עדין עוד יותר, שלפי המסורת נתפס רק במדיטציה עמוקה.
  • פארא. מה שמעבר לכל צליל. חסר צורה.

שימו לב לכיוון: מהגס לעדין. גם הטקסטים שמתארים את הצלילים הפנימיים, כמו ההאמסה אופנישד, שמונה עשרה צלילים כמו צרצרים, פעמון, חליל ורעם, מסכימים כמעט כולם על דבר אחד: נעים מהצורות הגסות אל העדינות. לאט. לא קופצים.

מה שומעים כשסוגרים את האוזניים?

בטקסטים העתיקים היוגי סוגר בעדינות את האוזניים, העיניים, האף והפה, ומקשיב לצליל בהיר שנשמע מבפנים. ואני רוצה להיות כנים פה, בסדר? כשסוגרים את האוזניים בשקט, הרבה אנשים שומעים משהו. זמזום עדין, צפצוף גבוה, רחש. חלק מזה הוא פשוט מערכת השמיעה שלנו, שבשקט מתחילים לשמוע אותה.

האם זה ה"צליל הבלתי מוכה"? אני לא יודע, ואני לא חושב שזה משנה הרבה. מה שכן משנה זה מה שקורה לכם כשאתם מקשיבים לו בסבלנות: הקשב נעשה עדין, הנשימה מאטה, והראש מתיישב. זה הלב של התרגול.

ותראו מה מעניין: כשמקשיבים לצליל עדין כזה, אי אפשר להקשיב לו "חזק". ברגע שמתאמצים, הוא נעלם. הוא מלמד אתכם סוג אחר של קשב, רך, פתוח, סבלני. ולפי המסורת, בתהליך הזה התודעה נעשית עדינה יותר ויותר, עד שהיא מתמזגת עם הצליל עצמו.

ודבר אחד חשוב: אם יש לכם צלצול באוזניים שמלווה אתכם גם ביומיום ומפריע לכם, זה לא תרגול רוחני, זה משהו שכדאי לבדוק אצל רופא.

איך מתחילים לתרגל נאדה יוגה בבית?

הנה תרגול פשוט, בערך עשר דקות. הולכים בו בדיוק לפי הכיוון של המסורת, מהצליל הגס אל העדין:

  1. שבו בנוחות ועצמו עיניים. קחו כמה נשימות רגילות, בלי לשנות כלום.
  2. הקשיבו לחדר. דקה או שתיים רק לשמוע את מה שיש: מזגן, ציפור, מכונית רחוקה. בלי לתת שמות, בלי לשפוט. רק לשמוע.
  3. צליל אחד שנעלם. אם יש לכם קערה, פעמון או אפילו כוס זכוכית, הקישו פעם אחת והקשיבו עד שהצליל נעלם לגמרי. ועוד קצת אחרי זה. חזרו על זה כמה פעמים.
  4. הקול שלכם. השמיעו צליל ארוך ונמוך אחד, ואז שתקו והקשיבו לשקט שנשאר אחריו. שימו לב לרגע שבו הצליל הופך לשקט.
  5. פנימה. סגרו בעדינות את האוזניים עם האגודלים או כפות הידיים, בלי ללחוץ. הקשיבו למה שיש בפנים, איזה צליל שלא יהיה. אם אין כלום, הקשיבו לשקט עצמו.
  6. חזרה. הורידו את הידיים, הקשיבו שוב לחדר כמה נשימות, ורק אז פקחו עיניים.

זה בסדר גמור שהמחשבות בורחות. זה יקרה, ממש ממש בטוח. ברגע שאתם שמים לב, פשוט חוזרים לצליל. החזרה הזו היא התרגול, לא הכישלון שלו. ואל תצפו לשמוע פעמונים שמימיים בפעם הראשונה. מה שבונה את זה זה התמדה: כמה דקות, כמה פעמים בשבוע, ולאט לאט הקשב נעשה עדין יותר.

אני מזמין אתכם לנסות את זה הערב, לפני השינה. רק עשר דקות של הקשבה.

זה כלי לוויסות ולרוגע, לא תחליף לטיפול רפואי. אם יש לכם צלצול מתמשך באוזניים, כאב או ירידה בשמיעה, כדאי להתייעץ עם רופא.

שאלות נפוצות

מה זה נאדה יוגה?

נאדה יוגה היא היוגה של הצליל. מתחילים בהקשבה לצליל שנשמע באוזניים, כמו כלי, קול או מנטרה, ולאט לאט מפנים את הקשב פנימה, אל צליל עדין יותר שלפי המסורת נשמע בשקט של מדיטציה עמוקה.

מה ההבדל בין אהאטה נאדה לאנהאטה נאדה?

אהאטה נאדה הוא הצליל ה'מוכה', שנוצר ממגע ומאוויר שזז ונשמע באוזניים. אנהאטה נאדה הוא הצליל ה'בלתי מוכה', שלפי המסורת קיים תמיד ונשמע רק במדיטציה עמוקה. הראשון הוא הכלי, השני הוא המטרה.

האם צריך קערה או כלי כדי לתרגל נאדה יוגה?

לא. אפשר להתחיל בהקשבה לצלילים שכבר יש בחדר, בצליל ארוך של הקול שלכם, או אפילו בהקשה על כוס זכוכית. הכלי רק עוזר לקשב להתמקד.

מה זה הצפצוף שאני שומע כשאני סוגר את האוזניים?

בשקט הרבה אנשים שומעים זמזום או צפצוף עדין, וחלק מזה הוא פשוט מערכת השמיעה עצמה. בתרגול מקשיבים לו בסבלנות. אם יש צלצול שמלווה אתכם גם ביומיום ומפריע לכם, כדאי לבדוק אצל רופא.

מי זה גיא צורי?

גיא צורי מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה, ומסביר מושגים רוחניים דרך מה שקורה בגוף ובמערכת העצבים, בשפה פשוטה ומעשית.

עוד מהבלוג

תפריט נגישות