מה זה שריר הפסואס, ולמה קוראים לו "שריר הנשמה"?

סרעפתפסואס

זמן קריאה: 5 דקות

בקצרה: הפסואס הוא שריר עמוק שמחבר את הגב התחתון לירך, ויושב בשכונה של הסרעפת. הכינוי "שריר הנשמה" הוא דימוי מודרני ולא מסורת עתיקה, אבל הוא יכול לשמש נקודת הקשבה. מרפים אותו לא בכוח, אלא בתנוחת מנוחה ובנשיפה ארוכה.

תחשבו על יום רגיל. יושבים בבוקר באוטו, אחר כך מול מחשב, אחר כך על הספה. בסוף היום קמים, והגב התחתון מרגיש תפוס, הירכיים קצת כבדות, והנשימה כאילו נשארה למעלה בחזה. הרבה אנשים מחפשים בגוגל בדיוק את זה, ונתקלים בשם אחד שחוזר שוב ושוב: הפסואס.

אני גיא צורי, ואני מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה. הפסואס עולה אצלי הרבה, כי הוא יושב בדיוק במקום שבו הנשימה, האגן והתחושה של "להחזיק את עצמי" נפגשים. אז בואו נבין מה הוא באמת, מה נכון במה שמספרים עליו, ומה פחות.

מה זה בעצם שריר הפסואס?

הפסואס הוא שריר עמוק. הוא מתחבר לחוליות של הגב התחתון, עובר דרך האגן מלפנים, ונאחז בחלק העליון של עצם הירך. הוא לא שריר שרואים במראה. הוא יושב מאחורי האיברים של הבטן, ממש ממש בפנים.

התפקיד הפשוט שלו הוא להרים את הירך לכיוון הבטן, כמו כשעולים במדרגות, ולעזור לייצב את הגב התחתון ואת האגן. בעצם, הוא אחד הגשרים הישירים בין פלג הגוף העליון לרגליים.

למה קוראים לו "שריר הנשמה"?

תראו, פה כדאי להיות כנים. הכינוי "שריר הנשמה" הפך פופולרי בעיקר דרך ספר של ליז קוך משנות ה-90. ברשת תמצאו גם את המשפט "במסורת הטאואיסטית הפסואס הוא מושב הנשמה". המשפט הזה לא נמצא בשום טקסט טאואיסטי או סיני קלאסי. ברפואה הסינית הקלאסית אין בכלל מושג כזה של שריר.

אז למה אני בכל זאת כותב עליו? כי הכינוי הוא דימוי, לא עובדה, ודימוי יכול להיות שימושי. הוא מזכיר לנו שיש מקום עמוק בגוף שמגיב למה שאנחנו מרגישים. וזה כבר משהו שאפשר לבדוק על עצמכם, בלי להאמין לאף אחד, בסדר?

מה הקשר בין הפסואס לנשימה?

זה החלק שהכי מעניין אותי. הסרעפת, השריר הראשי של הנשימה, נאחזת גם היא בחוליות של הגב התחתון, ממש בשכונה של הפסואס. יש מודל שנקרא "הקו הקדמי העמוק", שמתאר קו רציף של שריר ורקמה מכף הרגל, דרך רצפת האגן, הפסואס והסרעפת, ועד הלסת. חשוב לדייק: זה מודל תיאורי, לא הוכחה שמתח עובר לאורך כל הקו.

ובכל זאת, ברמה של תחושה, הרבה אנשים מרגישים את זה. כשהבטן התחתונה מכווצת, הנשימה עולה לחזה. כשהנשימה יורדת לבטן ולגב, האגן מתרכך. זה לא קסם, זה פשוט גוף אחד שעובד יחד.

האם פסואס תפוס גורם לכאבי גב?

זו שאלה שאנשים שואלים הרבה, ואני רוצה לענות עליה ישר: מחקרים לא מצאו קשר בין קיצור של הפסואס לבין כאבי גב תחתון. אז אם הגב כואב לכם, אל תניחו שזה הפסואס, ואל תנסו "לשחרר" אותו בכוח. כאב גב שחוזר או שלא עובר הוא סיבה ללכת לרופא או לפיזיותרפיסט.

מה כן נכון? שמתח בגוף הוא דבר אמיתי. הרקמות שעוטפות את השרירים, הפאשיה, מכילות תאים שמתכווצים בעצמם, אבל לאט, בדקות עד שעות. זה גרעין סביר לתחושה ש"הגוף מחזיק". זה לא מוכיח שהפאשיה או הפסואס "זוכרים רגשות". הטענה הזו לא הוכחה.

למה מתח רגשי מרגישים דווקא בבטן התחתונה ובאגן?

כשמערכת העצבים מזהה סכנה, הגוף מתכונן ללחימה או לבריחה. הבטן נאספת, הנשימה מתקצרת, הכתפיים עולות. במסורות שונות, ואצל חוקרי גוף כמו וילהלם רייך, יש רעיון משותף: רגש שלא בא לידי ביטוי נשאר כהתכווצות. רייך דיבר על "טבעות" של שריון, בסין דיברו על "קשר" בצ'י. אלה מפות, לא צילומי רנטגן.

מה שאפשר להגיד בזהירות זה שחוויה שלא עובדה משפיעה על הגוף, על הנשימה, על המתח ועל התגובות. איפה בדיוק היא "נשמרת" – זה כבר פתוח לוויכוח. אני מזמין אתכם להתייחס לפסואס כנקודת הקשבה, לא כאבחנה.

איך יודעים אם הבטן התחתונה מחזיקה?

לא צריך מכשירים בשביל זה. פשוט שימו לב לכמה רגעים קטנים במהלך היום. כשאתם עומדים בתור, כשמגיעה הודעה מלחיצה, כשאתם נוהגים בפקק. האם הבטן נאספת פנימה? האם הישבן מתכווץ? האם הנשימה נעצרת לשנייה?

הרבה אנשים מגלים שהם מחזיקים את הבטן כמעט כל היום, בלי לשים לב. חלק מזה הרגל של יציבה, "להכניס בטן". חלק מזה מערכת עצבים שמוכנה כל הזמן לזוז. זה לא טוב ולא רע, זה פשוט מידע. ברגע שאתם רואים את זה, אפשר לשחרר קצת, לתת לבטן לנוח, ולנשום נשיפה אחת ארוכה. בלי לתקן, רק לשים לב.

ותרגישו את ההבדל בין עמידה על שתי רגליים לבין עמידה כשכל המשקל על רגל אחת והאגן נדחף הצידה. גם זה משהו שהפסואס מרגיש. לחזור למרכז, לשתי כפות רגליים, זה כבר תרגול.

איך מרפים את הפסואס בעדינות?

לא צריך למתוח חזק ולא צריך ללחוץ עמוק. בעצם, ההפך. הפסואס מגיב הכי טוב כשהגוף מרגיש שהוא לא צריך להחזיק. הנה תרגול קצר שאני אוהב:

  1. תנוחת מנוחה. שכבו על הגב, ברכיים כפופות, כפות רגליים על הרצפה ברוחב האגן. אם נוח, תנו לברכיים להישען זו על זו. ככה הרגליים לא צריכות להחזיק את עצמן.
  2. יד אחת על הבטן התחתונה. לא כדי לעשות משהו, רק כדי להרגיש. שימו לב אם הבטן זזה בנשימה, או שהיא נשארת קפואה. זה בסדר גם ככה וגם ככה.
  3. נשיפה ארוכה. שאפו דרך האף בנחת, ונשפו לאט לאט לאט, קצת יותר ארוך מהשאיפה. נשיפה ארוכה היא הכלל הפשוט שמאט את מערכת העצבים.
  4. לנשום לגב. דמיינו שהשאיפה מתפשטת גם אחורה, לגב התחתון שנוגע ברצפה. תרגישו את הלחץ הקטן של הגב על הרצפה בכל שאיפה.
  5. זמזום קטן. בנשיפה, השמיעו "ממממ" שקט. הרבה אנשים מרגישים שהרטט עוזר לבטן להתרכך.
  6. לקום לאט. אחרי חמש עד עשר דקות, התגלגלו לצד ורק אז התיישבו. בלי קפיצות.
נשימה לבטן ולגבברכיים נשענות
תנוחת מנוחה: הרגליים עושות את העבודה של הכבידה, והפסואס יכול להפסיק להחזיק.

אם עולה רגש בזמן התרגול, בכי, צחוק, רעד קטן ברגליים – זה בסדר. אפשר לפקוח עיניים, להרגיש את הרצפה, ולהמשיך או לעצור. אתם מחליטים.

כמה זמן לוקח עד שמרגישים הבדל?

אני לא אבטיח לכם שאחרי פעם אחת הכול משתחרר. מה שאני רואה זה שהתמדה עובדת יותר טוב מעוצמה. כמה דקות ביום, בערב לפני השינה או אחרי יום ארוך של ישיבה, עושות יותר מאימון אחד חזק בשבוע.

ותזכרו גם את היומיום. לקום כל שעה מהכיסא, ללכת קצת, לשים לב מתי הבטן נאספת בלי סיבה. הפסואס לא צריך תיקון. הוא צריך הזדמנות להפסיק לעבוד שעות נוספות.

זה כלי לוויסות ולרוגע, לא תחליף לטיפול רפואי. אם יש לכם כאבי גב, פציעה או בעיה רפואית, כדאי להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט לפני שמתחילים.

שאלות נפוצות

איפה נמצא שריר הפסואס?

הוא שריר עמוק שמתחבר לחוליות של הגב התחתון, עובר דרך האגן מלפנים ונאחז בחלק העליון של עצם הירך. הוא יושב מאחורי איברי הבטן.

האם הפסואס באמת נקרא שריר הנשמה במסורת הטאואיסטית?

לא. הכינוי הפך פופולרי בעיקר דרך ספר מודרני, ובטקסטים טאואיסטיים או סיניים קלאסיים אין אמירה כזו. זה דימוי, לא מסורת עתיקה.

האם פסואס תפוס גורם לכאבי גב תחתון?

מחקרים לא מצאו קשר בין קיצור של הפסואס לכאבי גב תחתון. כאב גב שחוזר או לא עובר הוא סיבה להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט.

איך מרפים את הפסואס בבית?

שוכבים על הגב עם ברכיים כפופות, מניחים יד על הבטן התחתונה, ונושמים עם נשיפה ארוכה מהשאיפה כמה דקות. בלי מתיחות חזקות ובלי לחץ.

מי זה גיא צורי?

גיא צורי מעביר ריטריטים, סדנאות ומפגשים אישיים שעובדים עם נשימה, צליל ומדיטציה, ומחבר בין המסורות הרוחניות לבין מה שקורה בגוף ובמערכת העצבים.

עוד מהבלוג

תפריט נגישות